בחירות 2020

אין הרבה מה להוסיף על מערכת הבחירות שמגיעה אלינו בדהרה לקראת מרץ 2020.

עם זאת, הקולות ששמעתי בכל מערכת בחירות היו כמעט זהים – אנשים ומשקיעים התאהבו בפוזיציה שבה הם משכנעים את עצמם שהבחירות יפגעו להם בתיק ההשקעות.

ובכן, כמו שהיה בשתי המערכות האחרונות, גם המערכת הבחירות הנוכחית, אינה נסובה על ענייני כלכלה. 

המצב הכלכלי של מדינת ישראל הוא איתן והשקל מציג חוזקות מטבעיות שעד לפני שנים לא רבות המדינה רק חלמה עליהם.

גם חברות הדירוג הבינלאומיות לא מורידות דירוג שלא לומר שבשנה האחרונה אף קיבלנו העלאת דירוג קלה.

אחדד רק כי חוזקו של הדולר פוגע ביצואנים – הם מוכרים את אותם דולרים שבשקלים שווים הרבה פחות.

גם היעדר אינפלציה אינו תמיד סימן טוב מאחר וזה מצביע על חשש מצמיחה נמוכה.

העלאת ריבית תפקידה לרסן אינפלציה ומאחר וזאת אינה קיימת אז הריבית לא עולה. הורדה בריבית מעודדת צריכה והשקעות וגם מורידה במידת מה את הרצון להחזיק שקלים.

מאחר והחשש לצמיחה חלשה הוא אמיתי והרצון הוא לעודד את הצמיחה ולהציג מספרים גבוהים (מעל 3-4 אחוז יהיה מצויין למדינה שלנו) – בנק ישראל פועל לשמירה על ריבית נמוכה.

לצד שקל חזק, ריבית נמוכה, צמיחה סבירה ונתונים כלכליים טובים – גם המצב התעסוקתי בישראל נמצא בשיא עם נתוני אבטלה נמוכים.

אל מול מדיניות מוניטרית מרחיבה של בנק ישראל אמור לפעול משרד האוצר במסגרת המדיניות הפיסקלית.

בפן הממשלתי, תיפקוד משרד האוצר והפעלת מדיניות פיסקאלית, במקביל לזו המוניטרית, היעדר משילות לא מוסיף ואולי אף גורע.

בשורה התחתונה..

בחירות 2020 יהיו סגירה משולשת של 3 מערכות בחירות ללא הכרעה שעד כה לא פגעו משמעותית במשק הישראלי.

תחת הנחה שהבחירות במרץ 2020 יביאו איתן הכרעה עם ממשלה יציבה ומדיניות כלכלית טובה – איני רואה סיבה שהבחירות יעיבו על השווקים הפיננסים.