מט”ח וריבית – אין קסמים

לפני שנים רבות, ולא לפי האגדות, המשק הישראלי היה ממש צמוד דולר. מחירי הנדל”ן היו צמודי דולר, מחירי חדרי המלון ושלל המוצרים והשרותים שיכול היה להציע השוק הישראלי – היו נקובי דולר.

היו כאלה שפשוט קנו דולרים מעת לעת רק בשביל להחביאם מתחת לבלטות.

הנוהג היה שהדולר תמיד עולה ואם לא עולה אז לפחות יציב. הרבה יותר יציב מהשקל המקרטע.

השיא נקבע היכנשהו בשנת 2002 – יותר מחמישה שקלים לדולר אמריקאי אחד. 5 שקלים לדולר. וזה היה רק לפני 17 שנים.

באותן שנים האינפלציה היתה דו ספרתית ולכן גם הריבית היתה גבוה. הפיקדון הבנקאי היה מניב אחוזים ניכרים. בשונה מהיום שפיקדון מניב שברירי אחוזים.

הדעה הרווחת שהריבית בישראל תמיד תהיה גבוה משמעותית מהריבית האמריקאית מאחר ובישראל יש פרמיית סיכון שבאה לידי ביטוי בפיצוי הריבית הגבוה.

הימים ההם עברו חלפו להם. האינפלציה דעכה. רמות הריבית של אז, הן בארץ, הן בארה”ב והן בעולם המערבי כולו, נשכחו, וכיום המספרים אחרים לגמרי.

בשנה א בכלכלה לומדים שנכס שיתן לך ריבית גבוה יותר – אותו תעדיף להחזיק. ואם השקל נותן ריבית עדיפה – הוא יועדף על פני הדולר.

הזמן – אפריל 2019 ונכון לכתיבת שורות אלו הריבית על השקל מעניקה יתרון בולט לאחזקתו על פני הדולר ובימים אלו ממש רושם הדולר ירידות שערים ונסחר ברמה של 3.56 שקלים לדולר אמריקאי אחד.

מתחילת השנה נפל הדולר ביותר מ – 4% מול השקל והסיבות הן ברורות – העלאת הריבית בישראל והעלאת הציפיות להמשך העלאה יצרו גל ומומנטום להתחזקות התהליך. גם הציפיות בשוק האמריקאי שגל העלאות הריבית הסתיים, או ממש קרוב לסופו, תורם להתחזקות השקל.

מאידך, החשש הוא להתפתחות והרמת ראש של האינפלציה (הערכות כיום הן סביב 1.5% לשנה הקרובה. סביר ביותר) ולכן יש קו עדין שעליו בדיוק נמצא נגיד בנק ישראל – איך לקבוע את תוואי הריבית כך שמצד אחד השקל לא יתחזק יתר על המידה (כמו היום) ומצד שני שלא תהיה הזדקקות לרמת ריבית גבוה על מנת לדכא אינפלציה גבוה. קיומה של אינפלציה מצביעה ברוב המקרים על ההתחממות וצמיחת המשק ולכן שמירה על רמות אינפלציה שנקבעות מראש היא מעשה נכון ואסור להגיע למצב בו מדכאים את הצמיחה במשק ע”י רמות ריבית גבוהות מדי.

אני לא מקנא בנגיד.

באופן אישי איני אוהב לשחק משחקי השקעות במט”ח. אני לא באמת יכול לדעת לאן פני המטבע. לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. במיוחד לא היום.

רמות הריבית הנמוכות בעולם מביאות את משקיעי ושחקני המטבעות להיות זריזים ואכזריים – ואיפה שיש “בשר” (ריבית עודפת) לשם הם ינווטו את השקעותיהם. בסך הכל זה טבעי והגיוני.

כמו כן, צריך לשים לב שהציפיות הן אלו שמזיזות את השווקים. כמו במניות, כמו באג”ח – כך גם בריבית. ציפיות לתזוזת ריבית ישפיעו כבר היום עוד לפני שיקרה באמת משהו.

ואם הציפיות יהיו מוטעות? אם הן לא יעמדו ביעדן?

חגיגה

.

סקירה זו נועדה לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. הסקירה מתבססת על מידע אשר פורסם לציבור, אשר גיא חזן – יועץ השקעות סבר כי הוא מהימן וזאת מבלי שביצע בדיקות עצמאיות לבירור מהימנות, דיוק ושלמות המידע. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. המידע, הפרטים והניתוח המפורטים, לרבות הדעות המובאות, בסקירה זו, עשויים להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. סקירה זו היא על דעת הכותב בלבד ומשקפת את הבנתו ליום כתיבתה. סקירה זו אינה מהווה תחליף, בשום צורה שהיא, לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. גיא חזן – יועץ השקעות לא יהיה אחראי, בכל צורה שהיא, לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בסקירה זו, ככל שייגרם כזה, וכן הוא אינו יכול לערוב ו/או להיות אחראי למהימנות, דיוק ושלמות המידע המפורט בסקירה זו. גיא חזן – יועץ השקעות, עשוי לייעץ ללקוחותיו להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו, ככל שמפורטים כאלה, מעת לעת, לפני פרסום הסקירה, בזמן פרסומה ולאחר פרסומה. גיא חזן – יועץ השקעות אינו מתחייב ואין בסקירה זו משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי או רווח כלשהו כתוצאה מכל סוג של פעולה בהתאם לאמור בסקירה זו.