ימים של עליית ריבית
מאז שנת 2008 והתפוצצות בועת הנדל”ן הארה”ב מתווה הריבית שם ובעולם היה ברור – מטה.
השווקים הפיננסים חוו זעזועים קשים ובמניות ובאגרות החוב נרשמו ירידות שערים חדות שאיימו למוטט את הכלכלות והבנקים המרכזיים מיהרו להגיב.
לבנק מרכזי יש נשק חזק מאוד – לקבוע את מחיר הכסף שלנו וזאת באמצעות שליטה על גובה הריבית.
הבנקים המרכזיים בעולם החלו להוריד את הריבית באופן עקבי כאשר השפל היה במדינות בהם היה אף צורך בריבית שלילית. ריבית שלילית זה במילים פשוטות – “אם תפקיד כסף בבנק שלנו – תשלם על זה קנס”.
הרעיון של ריבית נמוכה הוא הוזלה של הכסף וכדאיות השימוש בו במקום חיסכון.
כאשר יש חשש מקיפאון כלכלי – אחד הכלים לעורר את הכלכלה זה להוזיל ריבית, להוזיל את מחיר הכסף ומכאן לגרום לציבור לבזבז ולצרוך במקום לחסוך.
שנת הקורונה, שנת 2020, היתה בולטת במיוחד כי היה צורך אדיר להביא נזילות לשווקים.
וככל שאנחנו מתרחקים משנת הקורונה הבנקים שמים לב שהשווקים אכן מתאוששים והצריכה עולה וכאן נמצאים בנקודה החשובה מכל – האם הנתונים החדשים לא מקפיצים אותנו לצד השני של המשוואה בה הכלכלה רותחת מדי והכסף זול מדי והגיע העת, אולי, להעלות ריבית ולגרום לציבור לבזבז פחות.
התשובה של לא מעט בנקים מרכזיים בעולם שאנחנו אכן שם – יש צורך בקירור של הכלכלות ע”י העלאת ריבית.
עליית ריבית פוגעת בחברות צמיחה וההשפעה הנוספת שלה היא גם על מחירי אגרות החוב.
בעוד שמתווה ריבית יורד מעלה את מחירי אגרות החוב ומוריד את התשואה – מתווה ריבית עולה מוריד את מחירי אגרות החוב ומעלה את התשואה. עליה בתשואה יוצרת אלטרנטיבה טובה למניות מה שגורר ירידה בשוויין.
מין גלגל כזה של שווי משקל. מי שמחפש את נקודת השוויון כאילו אנחנו במעבדה של מאקרו כלכלה – לא ימצא.
השווקים הפיננסים עושים שימוש בציפיות המשקיעים שלעיתים הן רחוקות עד כדי שנה ושנתיים קדימה. הציפיות לעלייה באינפלציה בהכרח יעלו את הציפיות לעליה בריבית – כמה יעלה? מתי יעלה? מי יודע. אך לציפיות יש מחיר כבר היום.
לדוגמא: נכון להיום ציפיות הריבית בארה”ב עומדות על כמעט 3% עד לפברואר 2023.
לדוגמא: ציפיות האינפלציה בישראל עומדות על 3.86% לשנתיים הקורובות ול 2.83% ל 10 שנים.
שינויים בציפיות יגררו בהכרח שינויים במחירים.
