“הבנקאי”
אם עוד לא ביימו סרט עם שם כזה – “הבנקאי” – אני חושב שהגיע הזמן. שם לא רע. אם יצקו לתוכו גם תוכן מתאים – הרווחנו סרט טוב.
אני אמנם לא בעסקי הסרטים אך בהחלט ער ל”עסקי הבנקאים”.
כולנו כבר יודעים שהבנקאים שלנו הם שלוחי הבנק. מעל לבנקאי יש ממונה ומעליו יש ממונה נוסף ובסוף בסוף, בקצה הפרמידה, יושב לו מנכ”ל שחב דין וחשבון לדירקטוריון וזה בתורו חב דין וחשבון לבעלי המניות.
לפני החגים היא תקופה מאתגרת. הן לבעלי עסקים והן למשפחות – אוטוטו הולכים לעבור תקופה מאתגרת. לנישה הקטנטנה הזאת, שיכולה להיות גדולה, נכנסים הבנקים לפעולה.
עסקים שתלויים על מסחר בימי החול חווים ירידה בפעילות כתוצאה ממיעוט ימי עבודה.
משפחות שלמות מחליטות לצאת לבלות – בבתי מלון בארץ או בטיסות ומלונות ברחבי העולם.
אז איך קשור בעל עסק למשפחה ממוצעת ולתקופת ה’לפני החגים’ – לבנקים?
תשובה פשוטה – הבנקים בלא מעט מקרים הם המממנים.
הבנקים פותחים את הארנק (אוקיי, זה באמת תפקידם) ומעניקים ומציעים הלוואות לכל דורש.
הבנקאי שלך פתאום מקבל חשיבות אין סופית רק בכדי שיוכל לסדר הלוואה ראויה וזולה לטובת הזמן הזה – ‘לפני החגים’.
הבנקאי ירוץ עבורך וישיג לך הלוואה נבחרת (?!) לטובת העסק או לטובת חופשת חלומותיך בארץ או בחו”ל. הבנקאי יבטיח לך הלוואה שלא ניתן לעמוד בתנאיה ואתה תיטול אותה בחדווה.
הבנקאי, אתה ואני (וגם כל העולם ואשתו) יודעים (כך אני מקווה) שההלוואה הזאת היא הכי יקרה שיש. בזמנים בהם הריבית סובבת סביב האפס והאינפלציה שלילית – מספרי הריבית שהבנקאי מדבר עליהם – יקרים בריבוע. אבל הי.. הוא עושה מאמץ עבורכם והשיג ריבית ‘על’. במקרה הטוב מספר חד ספרתי נמוך ובמקרה הרע מספר חד ספרתי גבוה ובמקרה הגרוע – מ ס פ ר ד ו ס פ ר ת י מביש.
לפעמים אנחנו ניצור קשר עם הבנקאי ולפעמים הבנקאי יצור קשר איתנו. התוצאה של שניהם תהיה כמעט תמיד זהה – הלוואה יקרה, לא תמיד הכרחית, שצריך להחזיר.
כמעט תמיד בסוף התהליך אנחנו מקללים את הבנקאי. תקופת ה’לפני החגים’ מסתיימת ומגיעה תקופת אחרי החגים וצריך להחזיר את הכסף ואז אנחנו מבינים שמלכודת הדבש של ההלוואה לכדה גם אותנו.
אז בדיוק אותו בנקאי מוכר ללקוחותיו שרותים נוספים: חבילת עמלות, תכניות חיסכון, פיקדונות, מוצרים מובנים וניירות ערך.
מה אתם אומרים???
