10 עובדות על הדפסת הכספים הגדולה בתולדות המדינה

כדי להחליש את השקל המתחזק שפוגע בייצוא, החל בנק ישראל לרכוש מיליארדי דולרים עוד בשנת 2008 . על פי מחקר של חטיבת המחקר בבנק ישראל, הרכישות האלה היו יעילות ובנק ישראל הצליח למתן את התחזקותו של השקל. למרות ההצלחה שמציין בנק ישראל, יש כמה נושאים מטרידים בהליך הזה של רכישות הדולרים. הנה עשרה מהם.

1. בנק ישראל רכש  סכום דמיוני של למעלה מ100 מיליארדי דולרים
כך למשל במהלך חודש אחד, פברואר 2016, הגדיל בנק ישראל את יתרות המט”ח שלו בשווי של למעלה מ- 4 מיליארד דולר. זה מצטרף לגידול משמעותי של היתרות מאז שנת 2008, שזינקו בלמעלה מ-70 מיליארד דולר.

2. אחת ההחלטות הכי דרמטיות בכלכלה הישראלית מתבצעת במחשכים
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל מחליטה על מדיניות רכישות המט”ח במהלך ישיבותיה בנושא. הוועדה מורכבת משלושה נציגי בנק ישראל, כולל הנגידה, ושלושה נציגי ציבור, שמעולם לא נבחרו על ידי הציבור. לאנשי בנק ישראל בוועדה מובטח רוב אלקטורלי תמידי, שכן לנגידה יש קול כפול בהצבעות. הישיבות על רכישות המט”ח נערכות ללא פרוטוקולים שמפורסמים לציבור. בנוסף, הבנק מנצל סעיף בחוק שמאפשר לו למנוע גם את פרסום סיכומי דיוני הוועדה בנושא זה. למעשה אחת ההחלטות הכי דרמטיות בכלכלה הישראלית היום מתבצעת בחדרי חדרים, שם אין לציבור דריסת רגל. בנק ישראל טוען שזה נעשה על מנת לא לפגוע בתוצאות מדיניות הבנק.

3. בנק ישראל מנהל דיונים חשאיים מול שר האוצר על מדיניות ניהול המטח
על פי חוק, את ההחלטה על מדיניות ניהול יתרות המט”ח מקבלת הוועדה המוניטרית רק לאחר הליך התייעצות עם שר האוצר. אם לא שמעתם מעולם על התייעצויות כאלה – אתם ממש לא לבד. הפגישות מתנהלות ללא פרוטוקולים וללא כל דיווח לציבור. מבקר המדינה זיהה כבר בשנת 2012. את הבעייתיות בחוסר השקיפות הזה. כך כתב אז: “בלשכת הנגיד ובלשכת שר האוצר אין תיעוד של תוכן פגישות העבודה והתיאומים שהתקיימו ביניהם ועסקו בין היתר ביתרות המט”ח”. בבנק ישראל טוענים מנגד שכל הלקחים מדוח מבקר המדינה יושמו כנדרש. לא ברור איך זה בא לידי ביטוי במקרה זה.

 

4. ההדפסה הגדולה בהיסטוריה של בנק ישראל
למעשה תהליך רכישת המט”ח כולל בתוכו הדפסת כספים בסדר גודל שלא ידענו. כך לדוגמא אם בנק ישראל מחליט לרכוש 100 מליון דולר ביום מסוים, הוא מדפיס כ-360 מיליון שקלים (לפי שער של 3.6 שקלים לדולר). את הכסף הוא מעביר לבנק מסחרי לצורך ביצוע העסקה. הבנק המסחרי מאתר לקוחות המעוניינים למכור דולרים. הגופים שמוכרים את הדולרים מקבלים תמורתם שקלים. הדולרים מועברים לבנק ישראל, הבנק מקבל את העמלה שלו. עסקה סגורה.

5. בנק ישראל נמצא בחוב של קרוב ל-300 מיליארד ש”ח
השקלים שבנק ישראל הדפיס נכנסים למחזור הכלכלי של מדינת ישראל. מכיוון שמדובר בסכומי כסף גדולים מאוד, שהימצאותם בשוק עלולה להוביל לאינפלציה חריפה, יש צורך “לספוג” אותם חזרה מן השוק. לכן בנק ישראל יוצר מכשיר ספיגה, קוראים לו מק”מ (מלווה קצר מועד). דרך מכשיר זה בנק ישראל לווה מהציבור שקלים. במקביל בנק ישראל מאפשר לבנקים מסחריים להפקיד אצלו את השקלים שברשותם. על המק”מים והפקדונות משלם בנק ישראל למשקיעים ולבנקים (בהתאמה) ריבית. זהו המחיר הראשוני של רכישת הדולרים. בסוף 2016 עמדו חובות בנק ישראל במסגרת המק”מים שהנפיק  על 291 מליארד ש”ח –  49% מתוכם לבנקים, 40% לקרנות הפנסיה, הגמל וקרנות נאמנות ו-4.9% לציבור.

6. בנק ישראל מהמר עם חלק מכספי המט”ח בבורסות זרות
על מנת לעמוד ביעד של שימור כוח הקניה של היתרות , וביכולת להשיג תשואה גבוהה מעלות המימון של היתרות נאלץ בנק ישראל להפוך לקרן הגידור הגדולה בישראל ושחקן מרכזי בבורסות העולם. הוא מקצה עד    15% מסך כל הררי המט”ח שלו למסחר במניות ומכשירים פיננסיים מסוכנים. למרות זאת עדיין צבר הבנק הפסד של כ-57 מיליארד ש”ח, בעיקר כתוצאה משינויים בשערי המטבעות בין השקל והדולר/יורו. מה יקרה אגב אם הבורסות יפלו והבנק יפסיד את ההשקעות שלו במניות? בנק ישראל טוען כי בשל מדיניות השקעה שמרנית, אפילו אם יקרה שוב תרחיש כמו זה של המשבר הפיננסי העולמי ב-2008-2009, ההפסד על היתרות יהיה נמוך מ-4%.

7. יתרות המט”ח” הן לא בדיוק יתרות
מאחר שכנגד הררי הדולרים של בנק ישראל יש הררי חובות בשקלים, לא נכון יהיה לקרא לזה יתרות. הדולרים לא נמצאים בכספת בנק ישראל אלא במניות ואג”חים שרכש, לכן שימוש בדולרים  בעת אסון או מלחמה – יאלץ את בנק ישראל לפדות מידית מניות ואג”חים בשווי מיליארדי דולרים – חלקם אולי בהפסד. בעיה יותר משמעותית היא שמהלך כזה עלול לגרום להפחתה דרמטית בהונו העצמי של בנק ישראל.

8. מחכים למשבר גדול על מנת למכור את הדולרים
כאן עולה השאלה: מתי יוכל בנק ישראל למחוק את הפסדי העתק אליהם נקלע בעקבות רכישות המט”ח? הבנק טוען שתרחיש סביר הוא שבעת משבר גדול שיחייב שימוש ביתרות, יתרחש במקביל גם פיחות חד של השקל, ואז בנק ישראל ימכור את היתרות ברווח גדול. פרופ’ ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי, חושב דווקא אחרת. הוא הסביר בעניין זה כי אין כל סיכוי שבנק יממש את הר הדולרים שהוא יושב עליו. ברגע שהוא ינסה לממש חלק ממנו, כל הייצוא של מדינת ישראל יקרוס. לטענת זליכה, דולרים שנרכשו לפני כ-20 שנה, בתקופת כהונתו של הנגיד פרנקל, עדיין מצויים בבנק ישראל “ועוד לא הצלחנו להיפטר מהם”.

9. בנק ישראל משתמש ברכישות המט”ח כדי להגדיל את כמות הכסף במשק
בנק ישראל מודה שחלק מהכסף שהוא מייצר לצורך רכישת המט”ח לא בהכרח נספג או יספג על ידו וזאת על מנת שיוכל להגדיל את כמות הכסף במשק וליצור אינפלציה. מדובר בהרחבה כמותית ברורה שנעשית כאן בידי בנק ישראל.

10. רכישות המט”ח מקשות על בנק ישראל בהתמודדות עם בועת הנדל”ן ויוקר המחיה
בנק ישראל נמצא במלכוד. הוא לא יכול להעלות את הריבית בצורה משמעותית משום שאז יאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר על המק”מים שצמודים לריבית. מצד שני הריבית הנמוכה מעודדת את הציבור לפנות בעל כרחו להשקיע את כספו בנדל”ן והתוצאה היא עלייה של למעלה מ- 100% במחירי הנדל”ן בארץ מאז 2008. השילוב של כסף חדש שנוצר במשק הישראלי כתוצאה מהגדלת יתרות המט”ח בשילוב עם חוסר היכולת של בנק ישראל לקבע ריבית גבוהה, יוצר מלכוד של עליות מחירים שקשה לראות את סופן. אולי הפתרון שמצא בנק ישראל הוא לאפשר העלאת הריבית רק על המשכנתאות, כפי שכבר קורה.
בנק ישראל מצידו טוען שרכישות המט”ח הן אלטרנטיבה טובה בהרבה עבור שוק הדיור מהאופציה השניה של רכישת אג”חים או הנהגת ריבית שלילית במשק.

/

המאמר פורסם באתר ‘הכלכלה האמיתית‘ ע”י ערן הילדסהיים