סאגת מינוי נגיד לבנק המרכזי בישראל

עיתוני הכלכלה מנסים להריץ מועמדים שמתאימים להם לנגידות. כאילו שזה ישנה לנו משהו. הרי גם כך אם לא שמתם לב, הכל משחק. כל נגיד שנבחר בעבר ,כל נגיד שנבחר כעת ופרש וכל נגיד שיבחר ויאושר, תמך, תומך ויתמוך באותה שיטה שקוברת אותנו באיטיות אך בעקביות תחת הר של חובות. הנגיד חייב גם להיות “בעל שם” ,ככה יותר קל לרכוש את אמון הציבור “שהוא יודע כבר מה הכי טוב בשבילנו”. אז אם כבר מצבינו הולך להחמיר גם כך, אנחנו החלטנו לתמוך לפחות בנגיד שיתן לנו הרגשה טובה ושגם יענה על הדרישות של לפידביבי. המאמר הזה הוא סוג של סאטירה בדיוק כמו המציאות שנקלענו אליה.

העיתונאי דן מרגלית כנראה כבר התבלבל מכל המועמדים לנגידות.בשבוע שעבר עם היוודע זהותו של הנגיד החדש שכבר הספיק לפרוש, לואי ליידרמן , הוא העלה את ההודעה הבאה (ההודעה אמיתית):

מרגלית עלה בלי לשים לב על נקודה מעניינת : מדוע שקליידרמן בעצם לא יהיה נגיד? הוא אכן מתאים מאד. אז נכון שיגידו שקליידרמן הוא בסך הכל פסנתרן מפורסם והוא לא אחראי על אף הישג כלכלי, אבל זאת לא בעיה – גם כך הישגים בתחום הכלכלי והיכולת לחזות התרחשויות כלכליות בעתיד הם לא הקריטריון בבחירת הנגיד היום. יגידו שאין לו ניסיון ניהולי? גם זה מסתבר לא השיקול עיקרי בבחירת נגיד היום.
חוץ מזה הוא עונה כמעט על כל הדרישות לתפקיד הנגיד: הוא מזכיר מאד את ליידרמן רק שלו יש ק’ בהתחלה, הוא כוכב גדול מחו”ל ,הוא בעל שם עולמי והכי חשוב שם משפחתו לא פלוג- בדיוק מה שביבי ולפיד מחפשים.לקליידרמן גם תכונה חשובה נוספת: הוא  יוכל להרגיע אותנו כשאנחנו נהיה בדרך למטה ובכך ישמור עוד קצת את אמוננו במערכת. וזו הרי מטרת כל נגיד..לא?
עיצמו עיניים, הפליגו בעולם הדמיון וחישבו איזו הנאה זו תהיה לקבל למשל הודעה על הורדת ריבית ,כשברקע מתנגנת המנגינה המתוקה והמרגיעה של הנגיד ריצ’רד קליידרמן .מי יחשוב אז על בועת הנדל”ן המתנפחת ,על החסכונות האבודים שלנו, הפנסיות הנשחקות בריבית אפסית, על המשכנתא האדירה שנצטרך לקחת ושלעולם לא נוכל להחזיר…הכל פתאם יהיה כל כך טוב, כל כך לבן ,כל כך טהור..