מפתחות לבניית תיק ההשקעות

אחד הנושאים הפופולאריים, השימושיים, ועם זאת מאוד לא מובנים – השקעה על ידי הצמדות למדדים מרכזיים. אני מתכוון לגשת לנושא בגישה פרקטית, מפוכחת וכזו שתקנה כלים למשקיע שמחפש להבין את הנושא.

השקעה דרך אינדקסים, והקצאת התיק לנכסים שונים [assets allocation], היא למעשה דרך ההשקעה היחידה למי שחושב שאינו יכול לבחור ניירות ערך מסויימים או למי שחושב שבחירת ניירות באופן כללי אינה אפשרית בהצלחה לאורך זמן.

ישנם מספר עקרונות פשוטים להשקעה דרך אינדקסים:

1. בחירת מספר אינדקסים [למשל ת”א 25, ת”א 100, S&P500, MCSI EAFE, וכו’] ובחירת כלי שעוקב אחר האינדקסים [תעודות סל, ETF או קרנות אינדקס].

2. פיזור והקצאת הכסף.

3. ניהול התיק.

האינדקסים יכולים להיות מקומיים או בינלאומיים, נכסים קלאסיים או אלטרנטיביים, פיזור הכסף נע בין 100% מזומן או אגרות חוב ל-100% מניות או נכסים אלטרנטיביים. עקרונות הניהול נעים מפאסיביות מוחלטת [קנה והחזק – Buy & Hold] שבה לא נוגעים כלל בתיק ועד אקטיביות, למשל הפקדה חודשית של כסף נוסף או תיזמון כניסה ויציאה מהנכסים. מגוון האפשרויות הוא אינסופי.

עיקר המלל בנושא מוקדש להקצאת הכסף [משקולות: כמה אחוזים מהכסף מושקע בכל נכס] ולניהול הפאסיבי: קנה פעם אחת והחזק. למעשה כל תאורית התיק המודרני שהומצאה באקדמיה מדברת רק על חלוקת התיק בצורה היעילה ביותר, ויש גם עשרות ספרים בנושא, רובם מדברים על תשואות צפויות [כאילו שיש דבר כזה באמת], סטיות תקן, ביטא, שארפ, וכן הלאה. הדברים האלה חשובים, אבל האופטימיזציה משפיעה פחות על ביצועי התיק מאשר גורמים פחות מוכרים.

כשאני אומר משפיעה פחות, אין הכוונה שאפשר לבחור תיק אקראי בעיניים עצומות, כלל לא. אלא שבמקום להשקיע את המשאבים באופטימיזציה של הנכסים, צריך להתרכז בעיקר בלא לעשות נזק, ולהשקיע את שאר האנרגיה והזמן לנקודות שאפרט בהמשך.

בסוף הסדרה אתן גם מספר תיקים לדוגמא. בינתיים אכתוב מספר נקודות שמסכמות את עיקרי הדברים והמוקשים בבניית התיק:

1. היחס בין מניות/אג”ח/מזומן הוא המשפיע העיקרי על ההפסד המקסימלי, על התנודתיות ועל ביצועי התיק. אחרי שהיחס הזה נקבע, שאר תתי הנכסים בעלי השפעה מזערית לאורך זמן.

2. כל הפרמטרים שמיועדים לאופטימיזציה של התיק [סטיות תקן, שראפ, קורלציה, תשואות עבר, וכו’] בעלי פירושים שונים, תוצאות שונות, ומשתנים באופן קבוע. מי שנותן להם משקל רב מידי יצטרך לשנות את התיק שלו עשרות פעמים כדי להתאים למציאות המשתנה.

3. התיק כנראה יצטרך להיות נזיל הרבה לפני הזמן שהמשקיע משער, ויש להתכונן למקרים כאלו מראש.

4. יש סכנה אמיתית באחזקות שאינן צמודות למדד מחירים כלשהו בצורה כזו או אחרת, ובמיוחד יש סכנה במזומן.

5. סכומי כניסה משמעותיים בהתחלה [לעומת אחרי מספר שנים] יכולים לשנות את ביצועי התיק בעשרותאחוזים ויהיו הרבה יותר משמעותיים מרוב ההקצאות והאסטרטגיות האפשריות.

6. כל משקיע צריך להיות מודע ליכולות שלו ולזמן שהוא מעוניין להקדיש לנושא ובהתאם לבחור את כמות הנכסים. רוב המשקיעים כנראה יכולים להסתפק ב-3 עד 4 נכסים בלבד.

בפועל, כל מי שיש לו הון עצמי חיובי מבצע הקצאת נכסים, בין אם הוא מודע לזה ובין אם לא. החל מאלו שלא רוצים לשמוע על כסף ומחזיקים הכל בעו”ש או בפיקדון מתחדש בבנק, ועד אלו שבוחרים מניות או סוחרים לטווחים קצרים, ומחליטים כמה כסף מושקע והיכן.

מבין כל העקרונות המשפיעים על הקצאת נכסים ועל שיטת ניהול התיק, אני מזהה 3 שהם החשובים ביותר:

1. נזילות לאורך זמן: האם דרושה נזילות קרובה, רחוקה או בלתי צפוייה.

2. היכולת לסבול תנודתיות והפסדים בתיק, והנזק שייגרם אם בתום התקופה התיק יהיה בהפסד [מעבר לנזק כספי כמובן].

3. צפי כלכלי ותנודתיות עתידית.

הנקודה האחרונה נראית קצת תמוהה. הרי כל העניין בהשקעה מהסוג הזה הוא שלא צריך לחזות או להעריך את כיוון השוק. ובכן זו טעות: צריך גם צריך. אומנם יש משקיעים שעושים זאת לא במודע [“אני לא מתעסק בתחזיות, אני פשוט קונה מדד אחד ומחכה כי רוב הזמן המדדים עולים, ובסוף יהיה בסדר”] אבל כל לקיחתפוזיציה בשוק כרוכה בלקיחת עמדה.

בהמשך גם נראה ששיטת הניהול ביחד עם התנודתיות משפיעה באופן חד על התוצאות. אז לא מספיק לקחת עמדה בנוגע לכיוון אלא שיש צורך לקחת עמדה גם בנוגע לתנודתיות ולאופן שבו השווקים נעים.

יכול בהחלט להיות מצב, וזו גם הסיטואציה הנפוצה, שלמשקיע אין כלים/יכולת/סיכוי לקחת עמדה שקולה ולהיות צודק. במקרה הזה, ברירת המחדל תהיה ככל הנראה להצמד לדברים שעבדו עד עכשיו. אין בזה שום דבר רע כמובן. אם אין יכולת לדעת לאן הדברים נעים ובאיזה אופן, אז הבחירה במה שעבד עד עכשיו טובה כמו כל בחירה אחרת.

למעשה הסתירה-לכאורה הזו מייצגת הרבה מאוד מהדואליות שקיימת בהשקעת אינדקסים: מצד אחד מדובר בשיטה פשוטה, שלא דורשת הרבה מהמשקיעים, ואפילו מומלצת לרובם המוחלט. מצד שני, יש הרבה הנחות כלכליות ודרישות התנהגותיות שהופכות את השיטה הזו קשה ליישום.

.

.

.

המאמר פורסם בבלוג:  http://thebigpicture.co.il/blog