הסתיימה שנת 2012 מתחילה 2013
סיכומי שנה נעשו לרוב בכל כלי התקשורת הכלכלית. ניתוחי תשואות ומניות שניצחו את המדדים.
לדעתי, אחד הפיספוסים הינו חידוד הטלטלות שהיו בשנת 2012 בשווקים הפיננסים וההתייחסות לסביבת הריבית. הן בארץ והן בעולם.
כל בעיות החוב והגירעון בארה”ב, בעיות החוב בגוש היורו, סוגיית חדלות פרעון אפשרית ביוון, הדיונים סביב הזרמת כספים למדינות כגון ספרד ואיטליה, סוגיית הגרעין האירני, האביב הערבי הגועש, עלייה לשלטון של הסוציאל דמוקרטים בצרפת (כלכלה השניה באירופה), עלייה לשלטון של האחים המוסלמים במצרים, המהפכה הלא ניגמרת בסוריה ועוד ועוד בעיות חמורות – כל אלה ילוו את המשקיעים גם בשנה החדשה – 2013.
ישנה אסטרטגיית השקעות ידועה שגורסת שהשקעות טובות מתבצעות כשהכל רע. כשהכל טוב קשה יותר לראות ולמצוא השקעות מעניינות כי כולם באופורית השקעות. דוגמא מצויינת לאסטרטגיה הזו היא הבורסה ביוון – המדינה המושמצת ביותר בפן הכלכלי והניהול הפיננסי בשנת 2012.
הבורסה היוונית רשמה בשנת 2012 תשואה מדהימה של 33% – וזה בזמן שמדברים, מנתחים ומסבירים כמה רע ביוון.
לדעתי, “המשחק” בשנת 2013 ימשיך להיות שיעורי הריבית בעולם. הבעיות הגיאו פוליטיות, הכלכליות והבטחוניות יישארו גם ב-2013. בעוד שבישראל רמת הריבית עומדת על 1.75% באירופה עומד שיעור הריבית על 0.75% ואילו בארה”ב עומד שיעור הריבית ברמה של בין 0 לבין 0.25%. בזמן שבעולם שוררת ריבית שואפת לאפס המשפיעה על הנכסים הבטוחים – פיקדונות ואגרות חוב ממשלתיות – המשקיעים תרים אחר השקעות אחרות תוך נטילת סיכון נוסף. אם במניות ואם באגרות חוב קונצרניות שאינן בדירוגים גבוהים.
