“הכלכלה החדשה”
בשנים 1997-1998 החל לצוץ משבר חדש בשווקים הפיננסים. אגרות החוב של ממשלת רוסיה זיעזעו את השווקים לאחר שהממשלה הרוסית עמדה בפני בעיות חוב חריפות. הזעזוע הגיע דווקא מצידה של קרן גידור גדולה שפעלה מארה”ב – LTCM – שעסקה בפעילות השקעה וניצלה פערי מחירים (ארביטראז’) בסוגים שונים של ניירות ערך בעולם תוך שימוש במינופים גבוהים (במונחים של אותם שנים) ובמכשירי גידור חדישים (נכון לאותם שנים).
קרן הגידור העסיקה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. החל במתמתיקאים מוכשרים ועד לסטטיסטיקיים בעלי שם ולצידם סוחרים ממולכים כאשר כל החבורה הנכבדה הצליחה להניב תוצאות ותשואות העולות באופן משמעותי על תשואות השוק ועוד יותר מכך – עולות על המתחרים. כולם עמדו בהשתאות אל מול התוצאות של LTCM. הבנקים והבנקאים השונים עמדו בתור על מנת לתת לקרן הגידור אשראי ושרותים בנקאיים.
קרן הגידור הצליחה 5 שנים והיתה לה רק “מעידה” אחת לאחר שנים רבות ומוצלחות. המעידה היחידה הפילה את קרן הגידור ומחקה כמעט 5 מיליארד דולר בתוך זמן קצר והעלתה חששות בפני קובעי המדיניות האמריקאים (פוליטיקאים ובנקאים) כי התמוטטות הקרן תסב נזק כבד לכלכלה כולה.
כל הסיפור הזה כפתיח לקראת השנים הבאות (1998-2000) שהיו שנים בהם קבעו המדדים השונים שיאים היסטוריים ורשמו תשואות דו ספרתיות תוך התנתקות מחוקי הכלכלה הקיימים.
קראו לזה בדיעבד – ‘בועת האינטרנט’ והמשקיעים אהבו להיצמד למילים “כלכלה חדשה” בה החוקים הישנים כבר אינם תקפים ואינם רלוונטים וההתייחסות מעתה ואילך היא לפי חוקים חדשים.
בתקופת בועת האינטרנט נמדדו התוצאות הפיננסיות של החברות השונות לפי פרמטרים חדשים: האם היא עוסקת בתחום האינטרנט, פיתוח, כמות קליקים, כמות צפיות וגולת הכותרת – האם יש את המילה COM בסוף שמה של החברה.
חברות ללא מכירות וללא מודל עסקי עלו לשוויים בלתי הגיוניים והבועה ביעבעה בקצב מסחרר.
בשלהי שנת 2000 כבר היה ברור שהמצב לא יכול להימשך ו”הכלכלה החדשה” כנראה לא קיימת. כל המשקיעים חזרו ל”כלכלה ישנה” ומחירי ניירות הערך רשמו ירידות חדות לכל אורך השנים 2001-2002.
לשם הדוגמא: מדד מניות הטכנולוגיה – מדד הנאסד”ק – היה בשיאו (מרץ 2000) יותר מ-5000 נק’ ובשפל לאחר שלוש שנים לערך המדד היה קרוב ל-1000 נק’.
גם בנקודת השפל פתאום צצו תאוריות השקעה שונות שלא החזיקו מים.
לסיכום: מכוון שלחזות את העתיד לא ניתן אני יכול לקבוע (עם הרבה ביטחון) שחוקי הכלכלה וההשקעה שאנו מכירים יהיו שרירים וקיימים גם בשנים הבאות ולפיהן ניתן יהיה לקבל החלטות השקעה. בין לבין יצוצו להם משקיעים שינסו להמציא את הגלגל מחדש – ינסו למצוא את “הכלכלה החדשה”.
