העוקץ מסביון

את ע.מ (עדיין אסור לפרסם את שמו המלא) יצא לי להכיר באמצעות לקוח שלי ששמע על הרווחים הנאים שהוא מציג ומשיג ללקוחותיו. קבענו פגישה בבית קפה באזור המרכז על מנת לשמוע מה יש לבחור להציע.

ע.מ. סיפר מעט על עצמו ועל אסטרטגיית ההשקעה “המוצלחת” שלו. הוא יצר רושם של אמינות, היה נחמד מאוד, שקט ואצילי ודיבר בביטחון רב ורהוט על מקצועיותו ועל אופן פעילותו.

מאחר ואני בעל מקצוע שעוסק בהשקעות היה לי קל יחסית להבין את כל מה שע.מ. הסביר ומה שמאוד קשה לאדם מין היישוב להבין. ע.מ. טען כי הוא עוסק בהשקעות במטבע חוץ ללא מינוף ומציג רווחים של עשרות אחוזים בשנה עבור המשקיעים שלו. לטענתו, הוא פועל בתחום המט”ח, קונה ומוכר מטבעות וגוזר רווחים מהירים כאשר במידה ויש רווח מספק או הפסד קטן הוא סוגר את הפוזיציה (פוזיציה-העסקה שנפתחה) ומפסיק לפעול במהלך אותו החודש.

אני תהיתי, כאחד שעוסק בהשקעות 20 שנה, כיצד ניתן להשיג תשואה של עשרות אחוזים בשנה באופן קבוע במשך חמש שנים (כך הוא טען). ע.מ. אף הגדיל לעשות ונתן לי לשוחח עם 2 “לקוחות מרוצים” ששיבחו את עבודתו והיו מרוצים מהביצועים ומהרווחים.

המסגרת החוקית לפועלו אינה בית השקעות. לע.מ. אין רשיון לעסוק בהשקעות. הוא גם לא הציג את עצמו כבעל רישיון או כבעל חברת השקעות. “המסגרת החוקית” לדבריו בה הוא פועל היא קרן גידור המשקיעה במט”ח.

קרן גידור הינה גוף העוסק בתחום ההשקעות ואכן מעבירים את כספי הלקוחות לחשבון הקרן (חשבון נאמנות) אך העניין מגובה באופן חוקי ע”י רואה חשבון נאמן וע”י רגולציה ידועה. קרן גידור אינה מתאימה למשקיע מין היישוב. השקעה בקרן גידור מתאימה למשקיעים גדולים ורוב קרנות הגידור פועלות עבור משקיעים בסכומים של מיליוני שקלים למשקיע הבודד.

הקרן של ע.מ. היתה למעשה קרן מדומה – ללא נאמן וללא רגולציה. הכסף עבר מידיו של הלקוח לחשבונו הפרטי של ע.מ.

מאחר והתשואות הגבוהות העלו אצלי חשד כבד כי לא מדובר פה במשהו אמיתי סירבתי בכל תוקף לשתף עם ע.מ. פעולה.

לסיכום:

המשפט ‘כסף יעוור עיני חכמים” כנראה נכון במקרה הזה. בהשקעות אין ארוחות חינם.

נקודה חשובה אף יותר מכך היא – לא נותנים את הכסף לאף אחד. לא מוציאים כסף מהחשבון ומעבירים אותו לאיש השקעות-מתוחכם ומוצלח ככל שיהיה.