אז מה קורה בשוק האמריקאי…

בכירי הכלכלה האמריקאית ואזרחי ארה”ב (ואולי גם העולם?!) בוחנים מחודש לחודש את נתוני האבטלה המייצגת חלק משלל נתונים אודות תנועת הכלכלה הגדולה בעולם. הנתון האחרון שפורסם (דצמבר 2011) הצביע על ירידה בנתוני האבטלה מ-8.7% ל-8.5%. לאלו מכם שהנתון נראה לו זניח – ייתכן. לאלו מכם שאינם רואים פה שיפור מתמשך – ייתכן. אולם, במבט אופטימי אכן יש כאן שיפור בשיעור המובטלים במשק האמריקאי. השאלה שנשאלת תמיד היא האם מדובר בהתרחבות המשק האמריקאי והאצה בצמיחה או שמה רק חזרתם של עובדים שפוטרו זה מכבר. יש הבדל משמעותי בין 2 הנתונים הנ”ל.

בין הגורמים לשיפור בנתון ניתן למנות את עונת סוף שנה, תנאי מזג אוויר, תנועה עונתית, גיוס עובדים זמניים וכו’.

על מנת שנתון זה יראה שיפור מתמשך יש צורך שהכלכלה האמריקאית תראה שיעורי צמיחה גבוהים יותר מהקיים. ככל ששיעור הצמיחה יהיה מהיר יותר כך נתון שיעור האבטלה ישתפר. ולהיפך – ירידה בשיעור האבטלה יחזיר עובדים לשוק העבודה ויכול להגביר את הצריכה ומכן תיתכן עלייה בצמיחה.

שיפור בצמיחה לצד שיפור בשיעור המובטלים יעלה את הכלכלה האמריקאית על פסים חיוביים ויתרום משמעותית ליציבות הכלכלית מה שיאפשר גם לנסות ולשפר את יחס החוב האמריקאי המהווה משקולת כבדה על הממשל הנוכחי. שיפור בנתונים יוריד מהפרק את החיכוך המתמיד בין הפוליטיקאים לגבי ההצעות השונות לפתרון משבר החוב במדינה.

פרט לפוליטיקאים יש צורך שגם הבנק המרכזי יבצע אי אילו מהלכים וכמו בארץ (וכנראה בכל העולם) הציבור נוטה להאמין יותר לאנשי מקצוע מאשר לפוליטיקאים. לפד (הבנק המרכזי) עדיין נותרו מספר כלים על מנת לתמוך בהמשך השיפור בכלכלה וזאת תחת הנחה שאכן התהליך החל.

הנחות המוצא מתבססות גם על האפשרות כי המשבר באירופה יישאר תחת שליטה אולם באירופה יש פוליטיקאים אירופים ובנק מרכזי אירופי – וזה כבר מחוץ לשליטת האמריקאים.

כמובן שההשלכות על המשק הישראלי יהיו חיוביות במידה והעולם המערבי (המדינות הגדולות) יצליחו להכיל את המשבר אליו נלקע העולם.